עברית של סבא / שלומית כהן-אסיף

סַבָּא שֶׁלִּי מְדַבֵּר עִבְרִית מְשֻנָּה

אוּלַי חֲדָשָׁה, אוּלַי יְשָׁנָה.

עִבְרִית לֹא חֲבֵרִית

עִבְרִית מוּזָרָה

אִשְׁתוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר אֵינָהּ חֲמוֹרָה

אִשְׁתוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר הִיא אָתוֹן,

אֵינָהּ יוֹדַעַת לִכְעֹס

רַק לִרְטֹן.

סַבָּא שֶׁלִי

קוֹרֵא כִּרְכָּר לְכָל סְבִיבוֹן.

אֶצְלוֹ הָאַרְטִיק – שַׁלְגוֹן

כֻּלוּ קֶרַח.

הַבֵּיגַאלֶעך הֵם כְּעָכִים

בְּשֻׂמְשׂוּם אוֹ מֶלַח.

וְצָרִיך לְסַפֵּר:

אֵצֶל סַבָּא שֶׁלִי

הַסֶּנְדְּוִיץ' – כָּרִיךְ.

וְיֵשׁ לוֹ הַמְצָאָה אַחֶרֶת:

לַפִּיגָ'מָה קוֹרֵא נַמְנֶמֶת

לַנַדְנֵדָה קוֹרֵא סְחַרְחֶרֶת.

כָּל יוֹם נוֹלֶדֶת

מִלָּה אַחֶרֶת.