הזדהות משרד החינוך
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
ביום מיוחד זה, אנו משפחת "בין ההדרים"
מרכינים ראש לזכרם של ששת המיליונים שניספו בשואה
לזכור ולא לשכוח!!!
יום הזיכרון לשואה ולגבורה:
הימים שלפני יום העצמאות תמיד מלאים עצב, מחשבות וסוג של יראה.
הדעת לא תופסת את שהתרחש שם, וכנראה שלעולם לא באמת נוכל להבין.
אך לפחות נוכל להמשיך לקרוא, ולספר, להזכיר ולכבד.
לפניכם מגוון פעילויות ומידע לקראת יום השואה והגבורה.
סיפורי שואה על המפה השיתופית. ממליצה.
ערך יום השואה והגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה המצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן (או בתאריך סמוך לו), מוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.
חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום זיכרון זה נקבע על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959.
בתחילה הנהיגה הכנסת בשנת 1951, יום זיכרון שנקרא אז "יום השואה ומרד הגטאות". בשנת 1953נזכר בשמו הנוכחי במסגרת חוק יד ושם. לבסוף חוקק ב־1959 חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעקבות מאבק ציבורי של ניצולי השואה.
קביעת התאריך של יום הזיכרון
סביב קביעת התאריך שייוחד ליום הזיכרון התנהל דיון שעיקרו איזה יום יוכל לסמל את תקופת השואה. כאשר התנהל הוויכוח סביב השאלה הזו, הגישה לגבי זיכרון השואה הייתה להלל את האתוס של היהודי הלוחם, את אלו שנאבקו בנאצים. רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שכללה בזיכרון השואה גם גיבורים מסוג אחר – אלו שעמדו בזוועות המלחמה וקידשו את החיים, ילדים שהבריחו מזון וכדומה. בשל כך, רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה כיום הזיכרון לשואה ולגבורה. אולם המרד בוורשה פרץ ב-19 באפריל 1943, י"ד בניסן ערב חג הפסח ה'תש"ג, וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט בשנת 1951 לקבוע את כ"ז בניסן – תאריך שהוא שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל. [2] מרד גטו ורשה החל עקב נסיונו של יורגן שטרופ לרצוח את כל תושבי הגטו במועד זה, ולהגיש "הישג" זה לפיהרר ליום הולדתו (על-פי התאריך הלועזי). מכיוון שכך יש סמיכות זמנים בין יום השואה ויום הולדתו של היטלר, ולכן אחת לכמה שנים השניים אכן מצטלבים.
סמליותו הדתית של התאריך באה לידי ביטוי בכך שהוא חל בימי ספירת העומר שהם ימי אבל לעם ישראל. סמליותו הלאומית באה לידי ביטוי בכך שהוא חל שמונה ימים לפני יום העצמאות ובכך מדגיש את המעבר של הלאום היהודי "משואה לתקומה".
חוק איסור הכחשת השואה
חוק נוסף העוסק בזיכרון השואה הוא חוק איסור הכחשת השואה תשמ"ו-1986, שבו נקבע עונש מאסר של חמש שנים לאיש "המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים המכחישים את המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, או ממעיטים את ממדיהם, בכוונה להגן על מבצעי הפשעים הללו או להביע להם אהדה או הזדהות" (סעיף 2 לחוק).
מצעד החיים
בשנת 1988 החל להיערך מדי שנה מצעד החיים (בניגוד לצעדות המוות מימי השואה) באושוויץ שיזםאברהם הירשזון בסבסוד משרד החינוך. במצעד משתתפים אלפי תלמידי תיכון ישראלים ואלפי יהודים מרחבי העולם, ובסיומו מתקיים טקס זיכרון.
מתוף ויקיפדיה:
